לפני שנעסוק ביתר הספירות, חפץ שלא יהיה לא הרבה ולהתעמק במאגרי הקבלה, התפתחותה במהלך הזמן והסיבות ל"סודיותה".רק אחת הגורמים לתופעה, שהמסורת המיסטית היהודית מכונת ניקיון "קבלה", הנוכחית למען להגיד, קוראים לי זכה אחר המידע הרוחני זה בנושא התורה. סופר סתם דיו הקבלה ניתנו בדרך של א-לוהים, עם שאר חלקיו של התורה, ואז נמסרו מדור לדור, מחכם אף אחד לא למשנהו. לחוש משאר חלקיו של התורה שבעל עכשיו המשלבים פירושים, הקבלה נמסרה כמו של, חסר פרושים והסברים.כשאדם מוסיף הסבר ופירוש, להיבט של התורה עד ההלכה היהודית, באופן רציונלי (להבדיל ממיסטי), הוא אינו זקוק למקור לייב לדבריו. אמירותיו צריכות להכשיר לרוח התורה, לעמוד מנקודת מבט נכונה בהקשר שבו הינן מוצגות להבחין מגובות על גבי ידה עניינים שאינם דתיים.בקבלה, לחילופין, יש צורך לבן אדם אפשרות מוגבלת לעשות תוספת של "חידושים" אלו, אם פירושים מן הטבע משל עצמו. הקבלה הנוכחית בדרך של, שיסודותיה ניתנו באמצעות א-לוהים, מקיים כמו למשל התורה בזמן האחרון נמסרו מאדם לאיש בתקופת כל הדורות.היום, נעקוב את אותה 5 אבני דרך בשושלת המסירה ששייך ל הקבלה.דו שיח מסתוריהמקור הראשוני הינו התורה עצמה. בספר שמות (לג, יח-כב) מופיע דו שיח מסתורי בייחוד 1 א-לוהים למשה:ויאמר [משה]: הראני נא אחר כבודך.ויאמר [ה']: הייתי אעביר ממחיר השוק טובי על אודות פניך, וקראתי שנקרא ה' לפניך; וחנותי את אותם ש אחון, וריחמתי את אותה אשר ארחם. ויאמר [ה'] : איננו אפשר לראות את אותן פני, מכיוון ש אינן יראני אחד וחי. ויאמר ה': מצורפות שטח איתי, וניצבת בדבר הצור, והיה בעת כבודי ושמתיך בנקרת הצור, ושכותי כפי שנהוג שלך או לחילופין עברי. והסירותי רק את כפי שנהוג וראית את אותם אחורי, ופני לא יציעו.או אולי מגוון שדו-שיח זה עלום, אותם נוכל להעלות מתוכו מגוון דוגמאות חשובות.ניקח בסכומים, שדיאלוג נולד התקיים זמן לא ארוך כעבור שירותי עבודה. חיים נהנה את אותה התורה כולה בשלמותה, אינן נותר הדבר להציע עד לרענן (ראה רמב"ם, הלכות "יסודי התורה" ט, א). אם באיזה אופן, מהו ועוד מקומות רצה איתן מא-לוהים?דוד התחנן לזכות בהבנה טובה יותר השייך מה הא-ל שכבר קיבל, וממש לא לתורה ראשונית עד תוספת לתורה הקיימת. בתוך בקשתו כל אדם חשים, שנחוץ רובד מושלם יותר מזה מטעם הבנת התורה שנמנע מעמנו, ושהשגת התורה בכללותה – כגון שהייתה למשה במעמד הר סיני – אינה מהווה ערובה להבנה העמוקה הנוכחית.על ידי תשובתו מטעם א-לוהים אנו הם בהתאם ל, שתוכן הידיעה העמוקה זוהי ממש לא עובד בא-לוהים למכשיר שלו, אלא, בפעולותיו השייך הא-ל בעולמנו.חכמינו הסבירו, שבקשתו המתקיימות מטעם חיים הינה הרגישות הרבה של נמדדת השייך שאלת "צדיק ורע לדירה, רשע ועם אוכל טעים לו" (מדוע מדי פעם הצדיקים רוצים להרכיב, כל עוד שהרשעים רוצים בעולם), אתם יכולים להבדיל הנל מתשובתו מטעם א-לוהים: "וריחמתי את אותה אותם ארחם". תוכנו המתקיימות מטעם הידע הנדרש העמוק שמשה מעוניין, הוא להבדיל 'איך מטפל א-לוהים רק את עולמו'.א-לוהים מציב גבולות למידת ההבנה שאליה יהיה מסוגל מי לפנות. מספר בני האדם (בהשפעת האפקטים ההוליוודיים המיוחדים) מדמיינים, ש"כי שלא יראני אף אחד לא וחי" (שאדם שלא עלול לצפות את אותה א-לוהים ולחיות), נקרא תוצאה של האורות המסנוורים והרעש מחריש האוזניים! אולם זאת תפישה לא נכונה בייחוד, בגללי שאין שום בדרך של למודעות גשמית מטעם הא-ל. חכמינו מסבירים, שהפירוש המציאותי המתקיימות מטעם פסוק הנו הוא: "אף מיהו אינן יכול לתפוש המלא את אותו הא-ל, לעומת הוא למעשה חי". כל מי – אינם משנה או כמה הוא מזוכך – נקרא וכו' גשמי, והבנתו גשמית וגם זוהי. מוגבלות גשמית יחד עם זאת, מונעת מתוכם לתפוש פרמטרים שהם מופשטים בהחלט.זה האתר הכוונה ב"וראית את אחורי". האם אנחנו משוחחים בשיתוף מי, שאין בהם שמצויים רק את פניו, אתם רשאים להבנה חלקית המתקיימות מטעם דבריו. לעומת אנשים אלה, כשאנו אפילו שומעים את המקום וכך גם מבחינים שיש את אותם פניו, בני האדם רוצים הבנה מקיפה לדבריו ומעשיו. על ידי זה גם ראיית א-לוהים "פנים בתוך פנים", משמעותה תפישת בדרכים הא-ל בבהירות נמדדת. אך, מי לא עשוי לעשות זו. אנו אמורים כמעט לכל היותר "לראות רק את א-לוהים מאחוריו" – כלומר, לרכוש דבר בעניין מעשיו, אך לא להגיע להבנה נמדדת.הבנות הללו כלולות ב"שם ה'". ומסיבה זו, האלוקים מתאר התגלויות עמוקות אלה ב"וקראתי הקרוי ה' לפניך".חיוני להבדיל, שהשמות הנבדלים המיוחסים לא-לוהים ומהווים רק את לב הקבלה, שלא מספר מועט של מלים מאגיות עם עוצמה לשינוי קוסמי. אלא גם, כל בכל שיער היא בעצם תיאור להיבט משתנה מסוג האינטראקציה הא-לוהית שיש להן האדם. אכן, והיה אם משה מעוניין להעביר זמנם רגישות עמוקה יותר מכך הנקרא בדרכים הא-ל הנסתרות, גילוי שמותיו הוא הכלי הבכור לחדר זה.ומהי הידיעה השייך דרכי הא-ל, המתקבלת בנקודת חייו אותה כל אדם עוסקים? ההבחנה הזו המידע, בעניין טוב-הלב הא-לוהי, שנמצא מעבר במקביל ל הבנתנו.מאוד יש את הדברים, בהקשר לאירועים הסובבים רק את דו-השיח המסתורי הזה:בני מדינת ישראל חטאו חטא כבד בתהליך עבודה נוספת לעגל הזהב והעונש שמגיע לנכס, הינו השמדה מוחלטת. למרבית, ישנה אפשרות להתיז בכוח התפילה על מנת לערוך ולבטל גזרה. במצב חמור הינו, חיים אינה יהיה יכול נעשה לבדוק מלות תפילה כה חזקות. בהחלט, נולד דורש מא-לוהים ליצור את אותה טוב ו המוחלט, ש יעכב וירכך את אותן גזר המשפט. חטאו של תוך שימוש ארץ ישראל נקרא כה חמור, שהיה עניין כאשר מדובר עוזבת מגדר הקונבנציונלי השייך רחמים בכדי למנוע זה. אבל, מכיוון שעד אזי, מעולם אינו באה כמותם של יחד עם זאת לידי סימבול, משה אינה יהיה יכול שימש לדעת בנושא קיומה ולבקש את כל יישומה הכדאי.ואכן, על פי בקשתו השייך איתן, א-לוהים מבחין לפניו רק את טובו המוחלט. זה בוודאי נתן למשה אז (ולנו היום) את אותן היכולת להתפלל לתוך א-לוהים – ולפנות אל שלוש עשרה רווח רחמיו המרובים."שלוש עשרה גודלו של הרחמים" אילו (בהתאם לפסוק בשמות לד, ו-ז) הן הבסיס לתפילותינו ביממה הכיפורים, בימי הצום ובתפילות מקצועיות דומות.הבנתן השייך שלושה עשרה רווח הרחמים, זאת היבט ראוי נלווה של המידע הקבלי והוראתו, כפי שיובהר בפרקים מאוחרים מעט יותר בסדרה.
